מחלת לב כלילית 02.08.2022

הקשר בין S1P בפלזמה למחלת לב כלילית לאחר מנופאוזה

במחקר זה נמצא כי רמות ספינגוזין-1–פוספאט (S1P) בפלזמה היו נמוכות יותר משמעותית בנשים לאחר מנופאוזה עם מחלת לב כלילית

תחלואת לב בנשים, מנופאוזה. אילוסטרציה

ספינגוזין-1–פוספאט (S1P) הוא ספינגוזין ביואקטיבי עם השפעה אנטי-אתרו-סקלרוטית. כמו כן, היארעות מחלת לב כלילית (CHD) מתגברת משמעותית אצל נשים לאחר מנופאוזה. במחקר זה, אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת Menopause, החוקרים חקרו את הקשר בין S1P בפלזמה להיארעות וחומרת CHD אצל נשים לאחר מנופאוזה.

עבור המחקר, נשים לאחר מנופאוזה אשר אושפזו לבית החולים לצורך ביצוע אנגיוגרפיה כלילית עקב תסמינים של כאבים בחזה גויסו. יחד עם קבוצת הביקורת נכללו 166 נשים סך הכל. במהלך המחקר נמדדו רמות S1P, ודירוג גנסיני חושב על מנת לקבוע את חומרת המחלה.

תוצאות המחקר הראו כי רמות S1P בפלזמה היו נמוכות יותר באופן משמעותי בקבוצת ה-CHD אצל נשים לאחר מנופאוזה (P < 0.001). S1P (יחס הסיכויים, 0.952, רווח בר-סמך של 95%, 0.934-0.970) ניבא באופן בלתי תלוי הופעה של CHD אצל נשים לאחר מנופזאוזה. האזור תחת העקומה עבור S1P בניבוי היארעות CHD היה 0.653 (רווח בר-סמך של 95%: 0.595-0.712) וערך הסף היה 96.89 ננוגרם/מיליליטר.

בנוסף, ערכי S1P בפלזמה היו נמוכים ביותר בקבוצת השליש העליון של דירוג Gensiniי(P < 0.001). S1P בפלזמה (יחס הסיכויים 0.984, רווח בר-סמך של 95%: 0.926-0.970) ניבא באופן בלתי תלוי דירוג גנסיני גבוה אצל נשים לאחר מנופאוזה עם CHD.

החוקרים סיכמו כי S1P בפלזמה היה גורם סיכון להיארעות וחומרה של CHD אצל נשים לאחר מנופאוזה.

מקור:

Deng et. al (2022) Menopause DOI: doi: 10.1097/GME.0000000000002004

נושאים קשורים:  מחקרים,  מנופאוזה,  מחלת לב כלילית,  ספינגוזין-1 –פוספאט
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו