מיופיה, או קוצר ראייה, הוא מצב בו גלגל העין ארוך מדי, וכתוצאה מכך קרני האור הנכנסות לעין אינן ממוקדות על פני הרשתית. מצב זה גורם לכך שעצמים רחוקים נראים במטושטש, ומצריך תיקון על ידי שימוש במשקפיים. מדובר באחד המצבים השכיחים ביותר הגורמים להפרעה בראייה בעולם.[1],[2]

מיופיה שכיחה במיוחד במזרח אסיה, ומשפיעה על 80%-90% מהאוכלוסייה הצעירה שם.[3],[4],[5] באמריקה ובאירופה, כשליש מהאוכלוסיה סובלת ממיופיה,[6],[7] וגם בישראל שיעור קוצר הראייה דומה. הולדן וחבריו2 העריכו שמספר האנשים הסובלים ממיופיה יגיעו בשנת 2050 ל-4.8 מיליארד איש – כמחצית מאוכלוסיית העולם!

הסובלים ממיופיה, ובעיקר אלה הסובלים ממיופיה גבוהה, נמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלות עיניים נוספות, כגון: היפרדות רשתית, גלאוקומה, קטרקט, צמיחה לא תקינה של כלי דם בעין וניוון רשתית – מצבים העלולים להוביל לפגיעה משמעותית בראייה. למצבים אלו גם השלכות כלכליות משמעותיות, המוערכות בהפסד שנתי של 202 מיליארד דולר בתוצר המקומי הגולמי העולמי כתוצאה מבעיות רפרקציה שלא תוקנו.[8]

כיום, הטיפול העיקרי במיופיה הינו תיקון של הפרעת הראייה, אך לאחרונה החלו מאמצים גם למנוע היווצרות של מיופיה, ובמיוחד מיופיה גבוהה, בשלבים מוקדמים יותר בקרב ילדים.

שימוש בטיפות עיניים מסוג אטרופין הראה במחקרים שונים פוטנציאל לעכב התפתחות של מיופיה. המחקרים הראשונים הראו שמינון גבוה של אטרופין (1%) יעיל, אך גם מלווה בתופעות לוואי כמו סנוור והפרעה בראייה מקרוב. מחקרים חדשים יותר הראו כי שימוש באטרופין במינון נמוך יותר (אפילו עד 0.01%) יעיל גם הוא, ובעל שיעור קטן בהרבה של תופעות לוואי.

בילוי זמן ממושך יותר מחוץ לבית נמצא במחקרים שונים קשור לשכיחות נמוכה יותר של מיופיה.19-23 המנגנון המדויק שאחראי לכך עדיין נתון לוויכוח, אבל הינו כנראה קשור לגירוי אור המביא לשחרור של דופמין, המונע או מעכב גדילה של גלגל העין.24 ישנן ראיות חזקות המצביעות על כך ששהייה ממושכת יחסית מחוץ לבית (ופחות מאמץ ממושך לקרוב, למשל מול מסכים) קשורה בשיעורים נמוכים יותר של מיופיה, אך הנושא עדיין שנוי במחלוקת.19-23,25 ככלל, עידוד ילדים לפעילות מחוץ לבית עולה בקנה אחד עם המאמץ לעידוד פעילות גופנית, הפחתת זמן מסך ומניעה של השמנת יתר. עם זאת, דרושים נתונים טובים יותר כדי לקבוע את רמת היעילות, הפרמטרים של החשיפה ומשכה כדי לגבש המלצות ברורות יותר לגבי פעילות מחוץ לבית.

טיפולים אחרים שהוצעו למניעת או הפחתת התקדמות מיופיה גבוה הינם שימוש בעדשות מגע מסוגים שונים (אורטוקרטולוגיה, עדשות מגע ביפוקאליות), אך גם יעילות טיפולים אלה שנויה במחלוקת ולא הוכחה באופן חד משמעי.

למרות שרבים בעבר חשבו שרמות נמוכות של מיופיה הן בלתי מזיקות, נתונים חדשים יותר מראים שהסיכון לנזק לראיה שאינו בר-תיקון גדל בהדרגה, כשגם רמות נמוכות יחסית של מיופיה נקשרות לנזק בלתי הפיך לראייה. כך שאפילו מיופיה שאינה גבוהה עלולה להיות בעלת פוטנציאל שלילי.1,11,26

כדי להתמודד עם מגיפת המיופיה, יש לנקוט בגישה הממוקדת בטיפול פרטני בחולה וזאת במקביל ליוזמות שמכוונות לאוכלוסיה הרחבה, שמטרתן להפחית את השכיחות והחומרה של המיופיה. ניסויים קליניים נוספים דרושים כדי לאפשר טיפול מיטבי שיפחית את הסיכון לפתח מיופיה, אך בינתיים, ההתערבויות הקיימות הן זמינות ולא יקרות, ויש הממליצים על טיפולים שונים למניעת מיופיה גם כיום. יש מעט מאוד חסרונות לעידוד פעילות בחוץ. כמו כן, למרות שההשפעה של מינון נמוך של אטרופין עשויה להיות נמוכה עד מתונה, היא אינה כרוכה בסיכון משמעותי.

על הרופאים מוטלת האחריות ללמד את המטופלים על חשיבות המיופיה ומניעתה, ולדבר איתם על התערבויות אפשריות, כולל המגבלות שלהן. מגיפה בממדים האלה מחייבת חשיבה מאקרוסקופית. לכן רופאי עיניים יצטרכו לפנות לאופטומטריסטים, לרופאי ילדים ואפילו למנהלי בתי ספר, ולעבוד איתם בשיתוף פעולה כדי לפתח את המחקר הטוב ביותר, להגיע לאוכלוסיה הרחבה ביותר ולהשיג את ההשפעה הגדולה ביותר למניעת מיופיה.

ספרות: 

[1] Chua J, Wong TY. Myopia – the silent epidemic that should not be ignored. JAMA Ophthalmol. 2016;134:1363-1364.

[2] Holden BA, Fricke TR, Wilson DA, et al. Global prevalence of myopia and high myopia and temporal trends from 2000 through 2050. Ophthalmology. 2016;123:1036-1042.

[3] Pan CW, Dirani M, Cheng CY, et al. The age-specific prevalence of myopia in Asia: a meta-analysis. Optom Vis Sci. 2015;92:677-697.

[4] Pan CW, Ramamurthy D, Saw SM. Worldwide prevalence and risk factors for myopia. Ophthalmic Physiol Opt. 2012;32:3-16.

[5] Ding BY, Shih YF, Lin LLK, et al. Myopia among school-children in East Asia and Singapore. Surv Ophthalmol. 2017;62:677-697.

[6] Vitale S, Ellwein L, Cotch MF, et al. Prevalence of refractive error in the United States, 1999-2004. Arch Ophthalmol. 2008;126:1111-1119.

[7] Williams KM, Verhoeven VJ, Cumberland P, et al. Prevalence of refractive error in Europe: the European Eye Epidemiology (E(3)) Consortium. Eur J Epidemiol. 2015;30:305-315.

[8] Fricke TR, Holden BA, Wilson DA, et al. Global cost of correcting vision impairment from uncorrected refractive error. Bull World Health Organ. 2012;90:728-738.

נושאים קשורים:  קוצר ראייה,  קוצר ראייה בילדים,  מיופיה,  מחקרים,  התפתחו מיופיה,  מניעת מיופיה,  פרופ' ענת לבנשטיין,  פרופ' מיכאל ויסבורד